האם גם לכם יצא להגיד את אחד מהמשפטים הבאים?
אכלו לי…
שתו לי…
לקחו לי…
ככה לימדו אותי…
האוטובוס איחר…
אני מחכה ש…
אני מחכה ל…

כל מי שאי פעם שמע את זה, יודע על מה מדובר.
כל מי שאי פעם אמר את זה, יודע שזה לא נכון.

יש לנו הרבה אצבעות מופנות וארסנל שלם של תירוצים ותסריטים כתובים מראש,
כלפי כמעט כל אדם וסיטואציה, למעט עצמינו.
אנחנו יכולים לפגוש את זה כמעט בכל תחום בחיים. זה יכול להיות בעבודה, בלימודים, מול חברים, במערכות יחסים, עם המשפחה או כל דבר אחר שבו לא עמדנו בדרישות או השגנו את התוצאות שרצינו!

אנו משתמשים בהם לפעמים מבלי לשים לב. האצבע של האשמה כל כך קלה על ההדק
מבלי בכלל להבין שעם כל הטחת אחריות כלפי חוץ אנחנו רק יורים לעצמינו ברגל ומאטים את הקצב לכיוון ההצלחות וההישגים שאנחנו רוצים להשיג בחיים.

אנחנו עושים את זה כי כי זה די פשוט.
זה לא מצריך הסברים, לא פגיעה באגו, לא הורדת ראש ובטח שלא הטפות מוסר או ענישה.
הרי מי רוצה לשאת באחריות של טעויות?!

התשובה היא כמובן, אתם.
או יותר נכון, כל אדם שרואה את עצמו מתפתח, מתקדם ולומד.

היום, בהרצאה עם אור נחום נדבר על מה הבדל בין אשמה לאחריות.
איך לוקחים אחריות, ממנפים טעויות ונוהרים קדימה עם ראש מורם וחזה נפוח!

הכניסה על בסיס מקום פנוי

מתחילים ב21:00*פתיחת דלתות ב20:00